<h1>ארחות חיים דין החושד בכשרים סימן א'</h1>
<h2>דף צז.</h2>
אסור לחשוד בחבירו אלא [צריך] לדונו לכף זכות ואמר ריש לקיש החושד בכשרים לוקה בגופו מנא לן ממשה. ומאן דחשדין ליה במלתא ולית ביה צריך לאפוקי נפשיה מחשדא דהכי אשכחן בחנה. והחושד בחבירו ואין בו צריך לפייסו ולא עוד אלא שצריך לברכו מנא לן מעלי.
<h2>דף קיח:</h2>
ומאן דחשדינן ליה במלתא ולית ביה בדיל ההוא כסופא זכי לחלקא מעליא דאמר ר' יוסי יהא חלקי מן החושדין בו בדבר ואין בו ואמר רב פפא לדידי חשדין במילתא ולא הוה בי. ומי חשיד איניש במילתא אי לא דאית ביה או כלו או מקצתו והתניא ר' שמעון בן איצטרובלי אומר אין אדם נחשד בדבר אלא אם כן עשאו או שחשב לעשותו או שעשה כיוצא בו או ראה אחרים מתעסקין בדבר וראה ושמח לא קשיא הא בקלא דפסיק הא בקלא דלא פסיק ודלא פסיק עד כמה אמר אביי אמרה לי אם [דומי דמתא יומא] ופלגא והני מילי דליכא אויבים דקא מפקי לקלא אבל אי איכא אויבים לא חיישינן אויבים הוא דקא מפקי לקלא והיינו דכתיב וישמע משה ויפול על פניו מה שמע אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן מלמד שחשדוהו באשת איש.
